אדוני היושב-ראש, שמעתי כמה וכמה פעמים שאתה מתייחס להצעת החוק של אביגדור ליברמן. גם כתבת חוברת, גם ציטוטים ותמונות. אתה יודע, בעידן הדיגיטלי והרשתות, מה שטוב הוא שיש את הארכיון הלאומי, הזיכרון הלאומי. אפשר להיכנס ולראות מה נאמר בזמן אמת.
לכן אני מרשה לעצמי לתת כמה ציטוטים קטנים, ובחרתי דווקא באתר חרדים 10, כפי שהופיעו בזמן אמת. מה היה המניע לחוק אז, וגם את עמדתי. אני חושב שזה יבהיר בצורה הכי ברורה שאדוני כנראה טועה בגדול.
דברי דובר/ת #10 | 76 מילים
אני רק מצטט כפי שזה מופיע.
ב-15 בפברואר 2018, אתר חרדים 10: שר הביטחון אביגדור ליברמן מינה צוות מקצועי לגיבוש תזכיר חוק גיוס חרדים לצה"ל. בראש הצוות עומד היועץ המשפטי למערכת הביטחון, עורך הדין איתי אופיר. חברים בו: אכ"א, הפרקליטות הצבאית, הרבנות הצבאית והאגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון.
ציטוט נוסף מתייחס גם לפרסום מ-15 בפברואר: שר הביטחון ליברמן אמר הערב: הגיוס לצה"ל הוא נושא יותר מדי חשוב מכדי להפוך אותו לכלי פוליטי לאיסוף קולות. זאת הסיבה שהחלטתי שאת החוק יגבשו אנשי מקצוע בכירים ביותר בצה"ל ובמשרד הביטחון. לנגד עיניהם תעמוד אך ורק טובת המדינה והציבור בישראל, ללא רעשי רקע וללא התעסקות פוליטית.
הדבר האחרון שאני רוצה לצטט הוא ממרץ 2018, כשהיו ניסיונות להביא כל מיני קונץ פטנטים ולפגוע בחוק. ככה מצוטט באותו אתר, חרדים 10: שר הביטחון אביגדור ליברמן תקף הבוקר את האולטימטום – או חוק הגיוס או תקציב – הציבו המפלגות החרדיות. את האולטימטום – חוק הגיוס בקריאה שנייה ושלישית בחודש מאי, או פירוק הממשלה – קבעו אותן מפלגות חרדיות. הצעת החוק המתגבשת כרגע היא לא פשרה אלא כתב כניעה למעשה סחטנות. מי שרוצה להיכנע לסחטנות, שייכנע. ישראל ביתנו תתמוך אך ורק בהצעת חוק שיגבשו מערכת הביטחון בצה"ל. בנושא הביטחון אין פשרה.
מה שאני רוצה להגיד הוא שמי שהתעסק בחוק בתקופתי זה לא פוליטיקאים, זה לא ועדה, זה לא שרים אלא צוות מקצועי. כשהתחלתי לגבש את החוק פניתי לרמטכ"ל, ואמרתי: גדי, יש לך הנחיה אחת ויחידה, אתה מביא הצעת חוק שעונה על צרכיו של צה"ל. נקודה. לא ניסינו לא לעוות את זה, לא להוסיף ולא להוריד על בסיס איזשהו שיקול פוליטי. מי שעמד בראש אותו צוות שגיבש את החוק היה איתי אופיר. אז הוא היה יועץ משפטי והיום הוא פרקליט צבאי, פצ"ר, שהממשלה הנוכחית מינתה אותו לפצ"ר. כנראה הוא באמת איש מקצוע למופת. מכיוון שהוא לובש מדים, אפשר להזמין אותו לוועדה, כדי שגם הוא ייתן את הגרסה שלו איך גיבשנו את החוק. ההנחיה היחידה הייתה לענות לצרכים של צה"ל. לא הייתה שום מעורבות נוספת של שום גורם.
מה שקרה מאז 7 באוקטובר, בטח ובטח מחייב שהחוק שיגבשו או שמישהו מתכוון לאשר, ייתן מענה לצרכיו של צה"ל, ולא שום דבר אחר. ברגע שפוליטיקאים מתעסקים בהצעת חוק, מנסים לבשל ומנסים למשוך זמן, ברור שזה חוק השתמטות; זה לא חוק גיוס. אני מציע שבאמת תזמינו את איתי אופיר, שיספר בדיוק כי יש הרבה סיפורים, הרבה אגדות. זה לא חוק של אביגדור ליברמן. אביגדור ליברמן לא נגע. לא השתתפתי באף ישיבה. כשמערכת הביטחון הביאה את הצעת החוק לאישור הכנסת, אני לא השתתפתי באף ישיבה, ואמרתי: מה שאתם תביאו, אני מקבל את זה as is. ככה זה היה.
לספר פה סיפורים ולכתוב שזה חוק של אביגדור ליברמן, שהיה כזה או אחר – לא, זה לא היה חוק של אביגדור ליברמן; זה היה חוק של מערכת הביטחון. אפשר לספר סיפורים. יושבים פה אנשים פוליטיים, וכל אחד ימציא אמת אחרת, אבל כדי להיות פעם אחת צמודים לעובדות – אגב, יתר האנשים שהיו חלק4 מהצוות עדיין חיים, ואפשר להגיע לאמת.
אחרי 7 באוקטובר, בטח ובטח הדבר היחידי שחייב להנחות הוא הצרכים של מערכת הביטחון. דבר נוסף, קורה פה מה שלא קרה מעולם – לצה"ל יש מפקד אחד, הרמטכ"ל. לא יכול להיות מפקד אחר. לא יכולה להיות שום התערבות מבחוץ. לא יכול להיות שיהיו צוותים חיצוניים, רבנים או אחרים, שמתערבים, מפקחים או נותנים חוות דעת. זה לא יכול להיות. לצה"ל יש רב ראשי, הרבצ"ר, הוא כפוף לרמטכ"ל ולא לאף אחד אחר. הוא לא כפוף לא לרב הראשי ולא לאדמו"ר או לאף אחד אחר. מה שעושים פה הוא ששוברים את העיקרון הכי חשוב – מאפשרים התערבות בצה"ל של גורמים שהם לא צה"ליים. זה לא יכול להיות. אני מקווה שגם הרמטכ"ל יגיד את דברו, יתקומם ולא יסכים שיהיו גורמים מפקחים שהם מחוץ למערכת הביטחון. זה פשוט לא סביר, לא מתקבל על הדעת.
אלה שתי ההערות והשתדלתי לדבר בקצרה.
דברי דובר/ת #13 | 607 מילים
מאיר פרוש:
הוא היה מוזמן לשם באופן קבוע. באופן קבוע. אהוב ליבו של אלעזר שטרן.
שרון ניר:
תודה רבה, אדוני, על ההזדמנות. אני חושבת שבבואנו לעסוק בשירות חרדים, צריך לזכור שחרדים נכנסים לתוך צבא קיים, צבא שמשרתים בו כולם חוץ מהסקטור החרדי. חשוב, כמובן, לשלב את כל האוכלוסיות. אגב, זאת הזדמנות נפלאה שבה כל ישראל מתקבצים תחת כור היתוך אחד.
שרון ניר:
נכון, ויועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר. עסקתי לא מעט בשירות נשים בצה"ל. אני מאוד שמחה לומר שאנחנו בצה"ל נמצאים באבולוציה חשובה בנושא שירות נשים בצה"ל, מתוך הכרה של הארגון שנשים הן הפתרון, הן לא הבעיה.
הבנתי שביום חמישי, כשלא נכחתי בדיון, הייתה פה עלייה לרגל. ממש החישו פעמיהם כל חברי הכנסת מהמפלגה של סמוט...
משה סעדה:
גילוי נאות – הבת של ביסמוט היא לוחמת.
שרון ניר:
כן. תכף נשמיע לביסמוט את הקמפיין שהושק אתמול בעיתון במשפחה, כי אנחנו נמצאים פה בקמפיין קיצוני, שנועד ללכלך על הצבא ולהדיר נשים מצה"ל. אנחנו את זה לא נאפשר, ונגיד את זה פה מעל כל במה. נשים תורמות לצבא. יש 5,000 נשים לוחמות מדי שנה לא בכדי. זה התחיל בשנת 2000 בעשרות, והיום זה עומד על 5,000. הרמטכ"ל הנ...
שרון ניר:
אוקיי, מרגמות. הבת שלי הייתה מדריכת נמ"ר. שתיהן מדריכות חי"ר, עושות תפקיד חשוב, תורמות מאוד. תקשיבו לקמפיין שהושק מחדש, כדי שנבין באיזה טרנד אנחנו נמצאים, כדי להסביר לחרדים למה לא לבוא. תקשיבו איפה אנחנו נמצאים. קמפיין של העמוד בוחרים במשפחה.
(השמעת הקלטה)
שרון ניר:
מה חיילת עושה בנמ"ר?
תעזוב הכול ותחזור הביתה. יש חיילת בנמ"ר. התפקוד תת-רמה.
הולך למפקד – לא מתאים פרמדיקית בנמ"ר.
היו"ר בועז ביסמוט:
שרון, אני חושב שהבנו את הרעיון, אבל להבא צריך להודיע ליושב-ראש הוועדה כשרוצים להשמיע. הייתי מאשר, מן הסתם, ולכן אני לא קוטע.
שרון ניר:
אדוני, אני אמשיך. הנושא הזה הוא קמפיין הסתה נגד נשים.
שרון ניר:
אני מקבלת. זה קמפיין הסתה נגד נשים ונגד צה"ל, והוא מפרק את צה"ל. אני חושבת שמעל הבמה הזאת, גם דבריך חייבים להישמע בנושא האבולוציה המבורכת של שירות נשים בצה"ל. ברור לחלוטין שצה"ל נדרש ועושה כל שלאל ידו כדי לייצר מרחב משותף, בריא ונכון עבור כל המשרתים בו, וגם מתחשב באורחות חייהם של כל המשרתים בו. ככה ...
אלעזר שטרן:
אני מציע להביא לידיעת הוועדה כמה פרמדיקיות הצילו לוחמים, לפני כל השטויות האלה.
שרון ניר:
אנחנו צריכים להגיד שיש חשיבות רבה לתבונת המעשה, ותבונת המעשה נצברה בצבא לאורך שני עשורים, מאז שנשים משולבות יותר ויותר בתפקידי לחימה. לא בכדי, יותר ויותר חיילות – אגב, גם חיילות דתיות מהמגזר הדתי-לאומי הולכות להיות לוחמות, כי הן מבינות שהן רוצות שירות משמעותי. מי שמנסה לפגוע בכבודן של הלוחמות ובצבא,...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה לך, שרון ניר. ביקשת שאני אתייחס, ואני אגיד רק תיקון אחד. אמרת שיש רק אלופה אחת בצה"ל, ואני מכיר כמה וכמה אלופות, אלפי אלופות, בהן הבת שלך והבת שלי. וגם הבת שלך.
מרב מיכאלי נמצאת? אני עומד בהתחייבות, גברתי, ואני יודע כמה הנושא חשוב לך. אני רוצה לשמוע אותך. בבקשה, מרב.
מרב מיכאלי:
תודה רבה, אדוני. אני שואלת אתכם ברצינות האם אין לכם איזו תחושת אי-נוחות בעובדה שאנחנו צריכות וצריכים לנהל דיון בשאלה איך יגייסו חרדים, אבל כן או לא יפגעו וכמה, בנשים? האם אתם לא חשות וחשים שיש פה איזה שיבוש מאוד עמוק? יש חובה זהה שווה לכולם ולכולן בחוק שירות ביטחון – ישראל הייתה חלוצה בזה הרבה מאוד ...
ינון אזולאי:
רק תדעי שגם לחרדים אומרים את זה כשיש תקלה.
מרב מיכאלי:
אדוני היושב-ראש, צה"ל עובר על החוק בהקשר של שירות נשים. בשנת 2000 חוקק בבית הזה, ביוזמתה של חברת הכנסת נעמי חזן, תיקון לחוק שמחייב את צה"ל לפתוח את כל המקצועות ואת כל היחידות, לאפשר לנשים להיבחן ולעבור.
מרב מיכאלי:
את כל המקצועות. כל מה שייסגר צריך להיות מטעמים מיוחדים מאוד. צה"ל לא עומד בחוק, ולכן בית המשפט העליון לא מתוך אקטיביזם שלו – צריך להגיד שבית המשפט העליון בכפפות של משי על צה"ל. כי אם בית המשפט העליון היה פוסק לפי החוק על מלא, כבר מזמן הוא היה מכריח אתכם לפתוח את כל מה שצריך. צה"ל פשוט עובר על החוק.
...
מרב מיכאלי:
אולי הם ברורים, אבל הם לא מיושמים כמו שצריך.
אדוני היושב-ראש, הזכרת אלופות. חייבים לציין שבעבר הייתה גם שרת ביטחון אישה, דבורה הנביאה. היא הייתה שרת הביטחון הראשונה. ברק בן אבינועם היה רק הרמטכ"ל, ובמלחמה מול סיסרא היא הייתה שרת הביטחון. גם את זה כדאי לקחת בחשבון.
דברי דובר/ת #43 | 38 מילים