אדוני היושב-ראש, שמעתי כמה וכמה פעמים שאתה מתייחס להצעת החוק של אביגדור ליברמן. גם כתבת חוברת, גם ציטוטים ותמונות. אתה יודע, בעידן הדיגיטלי והרשתות, מה שטוב הוא שיש את הארכיון הלאומי, הזיכרון הלאומי. אפשר להיכנס ולראות מה נאמר בזמן אמת. לכן אני מרשה לעצמי לתת כמה ציטוטים קטנים, ובחרתי דווקא באתר חרדים 10, כפי שהופיעו בזמן אמת. מה היה המניע לחוק אז, וגם את עמדתי. אני חושב שזה יבהיר בצורה הכי ברורה שאדוני כנראה טועה בגדול.

אני רק מצטט כפי שזה מופיע. ב-15 בפברואר 2018, אתר חרדים 10: שר הביטחון אביגדור ליברמן מינה צוות מקצועי לגיבוש תזכיר חוק גיוס חרדים לצה"ל. בראש הצוות עומד היועץ המשפטי למערכת הביטחון, עורך הדין איתי אופיר. חברים בו: אכ"א, הפרקליטות הצבאית, הרבנות הצבאית והאגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון. ציטוט נוסף מתייחס גם לפרסום מ-15 בפברואר: שר הביטחון ליברמן אמר הערב: הגיוס לצה"ל הוא נושא יותר מדי חשוב מכדי להפוך אותו לכלי פוליטי לאיסוף קולות. זאת הסיבה שהחלטתי שאת החוק יגבשו אנשי מקצוע בכירים ביותר בצה"ל ובמשרד הביטחון. לנגד עיניהם תעמוד אך ורק טובת המדינה והציבור בישראל, ללא רעשי רקע וללא התעסקות פוליטית. הדבר האחרון שאני רוצה לצטט הוא ממרץ 2018, כשהיו ניסיונות להביא כל מיני קונץ פטנטים ולפגוע בחוק. ככה מצוטט באותו אתר, חרדים 10: שר הביטחון אביגדור ליברמן תקף הבוקר את האולטימטום – או חוק הגיוס או תקציב – הציבו המפלגות החרדיות. את האולטימטום – חוק הגיוס בקריאה שנייה ושלישית בחודש מאי, או פירוק הממשלה – קבעו אותן מפלגות חרדיות. הצעת החוק המתגבשת כרגע היא לא פשרה אלא כתב כניעה למעשה סחטנות. מי שרוצה להיכנע לסחטנות, שייכנע. ישראל ביתנו תתמוך אך ורק בהצעת חוק שיגבשו מערכת הביטחון בצה"ל. בנושא הביטחון אין פשרה. מה שאני רוצה להגיד הוא שמי שהתעסק בחוק בתקופתי זה לא פוליטיקאים, זה לא ועדה, זה לא שרים אלא צוות מקצועי. כשהתחלתי לגבש את החוק פניתי לרמטכ"ל, ואמרתי: גדי, יש לך הנחיה אחת ויחידה, אתה מביא הצעת חוק שעונה על צרכיו של צה"ל. נקודה. לא ניסינו לא לעוות את זה, לא להוסיף ולא להוריד על בסיס איזשהו שיקול פוליטי. מי שעמד בראש אותו צוות שגיבש את החוק היה איתי אופיר. אז הוא היה יועץ משפטי והיום הוא פרקליט צבאי, פצ"ר, שהממשלה הנוכחית מינתה אותו לפצ"ר. כנראה הוא באמת איש מקצוע למופת. מכיוון שהוא לובש מדים, אפשר להזמין אותו לוועדה, כדי שגם הוא ייתן את הגרסה שלו איך גיבשנו את החוק. ההנחיה היחידה הייתה לענות לצרכים של צה"ל. לא הייתה שום מעורבות נוספת של שום גורם. מה שקרה מאז 7 באוקטובר, בטח ובטח מחייב שהחוק שיגבשו או שמישהו מתכוון לאשר, ייתן מענה לצרכיו של צה"ל, ולא שום דבר אחר. ברגע שפוליטיקאים מתעסקים בהצעת חוק, מנסים לבשל ומנסים למשוך זמן, ברור שזה חוק השתמטות; זה לא חוק גיוס. אני מציע שבאמת תזמינו את איתי אופיר, שיספר בדיוק כי יש הרבה סיפורים, הרבה אגדות. זה לא חוק של אביגדור ליברמן. אביגדור ליברמן לא נגע. לא השתתפתי באף ישיבה. כשמערכת הביטחון הביאה את הצעת החוק לאישור הכנסת, אני לא השתתפתי באף ישיבה, ואמרתי: מה שאתם תביאו, אני מקבל את זה as is. ככה זה היה. לספר פה סיפורים ולכתוב שזה חוק של אביגדור ליברמן, שהיה כזה או אחר – לא, זה לא היה חוק של אביגדור ליברמן; זה היה חוק של מערכת הביטחון. אפשר לספר סיפורים. יושבים פה אנשים פוליטיים, וכל אחד ימציא אמת אחרת, אבל כדי להיות פעם אחת צמודים לעובדות – אגב, יתר האנשים שהיו חלק4 מהצוות עדיין חיים, ואפשר להגיע לאמת. אחרי 7 באוקטובר, בטח ובטח הדבר היחידי שחייב להנחות הוא הצרכים של מערכת הביטחון. דבר נוסף, קורה פה מה שלא קרה מעולם – לצה"ל יש מפקד אחד, הרמטכ"ל. לא יכול להיות מפקד אחר. לא יכולה להיות שום התערבות מבחוץ. לא יכול להיות שיהיו צוותים חיצוניים, רבנים או אחרים, שמתערבים, מפקחים או נותנים חוות דעת. זה לא יכול להיות. לצה"ל יש רב ראשי, הרבצ"ר, הוא כפוף לרמטכ"ל ולא לאף אחד אחר. הוא לא כפוף לא לרב הראשי ולא לאדמו"ר או לאף אחד אחר. מה שעושים פה הוא ששוברים את העיקרון הכי חשוב – מאפשרים התערבות בצה"ל של גורמים שהם לא צה"ליים. זה לא יכול להיות. אני מקווה שגם הרמטכ"ל יגיד את דברו, יתקומם ולא יסכים שיהיו גורמים מפקחים שהם מחוץ למערכת הביטחון. זה פשוט לא סביר, לא מתקבל על הדעת. אלה שתי ההערות והשתדלתי לדבר בקצרה.

סליחה, הוא לא היה חבר בצוות.

אדוני היושב-ראש, הזכרת אלופות. חייבים לציין שבעבר הייתה גם שרת ביטחון אישה, דבורה הנביאה. היא הייתה שרת הביטחון הראשונה. ברק בן אבינועם היה רק הרמטכ"ל, ובמלחמה מול סיסרא היא הייתה שרת הביטחון. גם את זה כדאי לקחת בחשבון.